פרק ח'2
האבולוציה בשרות החברה הישראלית.
סיימתי את
הפרק הקודם באמירה שלישראל אין כלים סבירים להתמודד מול העולם ללא המערב.
את הדיפלומטיה
המערבית והעולמית יובילו שני מניעים: החובה לשמר את הארגון העולמי הגלובלי מחד,
והנטייה המערבית המובנית לייצר מהלכים שמטרתם "להרוויח עוד זמן של שקט
ושגשוג" ו/או "לדחות את הקץ" ככל האפשר גם אם הוא אולי בלתי נמנע.
 |
| אבו מאזן לא יוותר על הזדמנות היסטורית שניה |
זה יתבטא
להמשך התמיכה ואף לחיזוק בטחונה של ישראל, אך במקביל להפחתה משמעותית של מעורבות המערב
בסכסוך. כי הנטייה האבולוציונית המערבית הסמויה תעדיף קיום סכסוך מבוקר אלים במזה"ת,
במטרה להמעיט את האירועים האלימים הצפויים בתוך מדינות המערב.
 |
| הזדמנות שנוצלה ע"י צד אחד והוחמצה ע"י שני. |
התירוץ המערבי
לפלסטינים ולנו יהיה: "הלכנו לקראתכם ונגד ישראל! נענינו לתביעתכם להכרה
כמדינה, עכשיו תתמודדו עם התוצאה". ספק שהאסלאם הקיצוני יבלע את זה ויסתפק
בסיוע להם, על פני הדחף לפגיעה אלימה במערב.
 |
| מה יהיו תוצאות ההצבעה בפעם הזאת |
המשמעויות האופרטיביות
על מדינת ישראל, יתבטאו כמעט מיד עם ההכרה הצפויה במדינה פלסטינית.
זה כנראה יעורר
מפנה עקב תחושת הישג וניצחון בדעת הקהל הפלסטינית וצפוי שהם יזנחו כמעט לחלוטין את
האלימות היזומה ויבקשו מיד מו"מ ישיר, כדי לרצות את המערב, וללחוץ את ישראל. צפוי שההנהגות שם יבלמו בכוח, לפחות בהתחלה, את המתנגדים האסלאמיים ואוהדי דאע"ש.
צפוי, שישראל
תחת ממשלה ימנית תסרב, ותנקוט לפחות בהתחלה כגמול בסנקציות, בגין הפרה חד צדדית של הסכם
אוסלו (המושמץ). אבל הפלסטינים שזכו בתודעתם להישג גדול, ימנעו כאמור, מתגובות אלימות.
כך שלפחות לשנתיים, צפוי מהם שקט יחסי, שינוצל
לשיקום בעזה (בעזרת תורכיה) ולמיסודם בעולם ובמוסדותיו הבי"ל. (אלא
אם יהיה סירוב ישראלי להעברת סיוע כספי מובטח.)
אצלנו צפוי משבר פוליטי ועימות חברתי פנימי חריף סביב עתיד ההתנחלויות וירושלים, וסביב מעמדם
ונאמנותם של אזרחי ישראל הערבים למדינת ישראל, על רקע האופציה אפשרית להפוך לאזרחי
המדינה הפלסטינית. זה רומז לפתרון אפשרי לסכסוך, בו יתאפשר לאזרחים ערבים
ויהודים לבחור את שיוכם המדינתי מבלי לשנות את מקום מגורם. מה שהופך לבר קיימא כשהגבולות פתוחים, בעקבות הסכמה הדדית, הסדרי ביטחון וזמן מספקים להפנמה.
 |
| יצר מצב חדש שיאלץ יהודים וערבים לבחור בנאמנות ולהוותר במקומם. |
תהליך
ההתנחלות היהודית הוא ביטוי קלסי ללחצי האבולוציה וההתפשטות המערבית, על אף גונו
הדתי כביכול, הוא מבטא לאומיות יהודית חדשה בהצדקות ישנות, לכן הוא נהיה לבלתי
הפיך! במצב הזה, צפוי שידחקו שוב לשולי התודעה המחלוקות החברתיות והמגדריות
הרועשות, בעקבות הזדמנויות כלכליות שייצר המצב החדש "שיכפה" כאן "בכלי"
הגלובליזציה המערביים.
ההתנגשויות
הפנים יהודיות יתבטאו בהפגנות רחוב שיובילו המתנחלים ותומכיהם, בהפגנות נגד של
המתנגדים להם, ובפעולות קיצוניות חד צדדיות של מתנחלים ותומכיהם הקיצוניים, במטרה
להתסיס ולגרור את הקיצונים הפלסטינים לתגובות אלימות. צפוי שההנהגה הפלסטינית תפעל
נגדנו, באמצעות המוסדות הבין לאומיים, אלא שהמערב שתמיכתו הבסיסית בישראל מערבית
מובטחת, יפעל להשהיות ותינקט על ידו סחבת, לפחות כל עוד תימשך אלימות אסלאמית נגדו.
 |
| נערי הגבעות, ביטוי שרידותי מובהק מול חולשה מגדרית שמונעת. |
הערכה זו
מבוססת על ההנחה שאבו מאזן לא יוכל להחמיץ שוב הזדמנות היסטורית להכרה.
ההכרעה
הפוליטית כאן, תנתן שוב לידי המפלגות החרדיות, שעיניהן נשואות כתמיד אל תקציב
המדינה ואל יכולתן להבנות ממנו. הפגנות ומהומות רחוב, הגבלות כלכליות וחרמות שיאטו
כאן את הצמיחה, יפגעו ישירות במקור הכנסתן זה, במוקדי הכוח שלהן, ובהשקפתן האנטי
לאומנית.
המשמעות היא
שצפוי שהימין והמרכז שמשקפים את לחץ השרידות האבולוציוני, ימשיכו להוביל גם
בבחירות הקרובות, עם או בלי נתניהו, לפחות בחמש השנים הבאות.
לסיום, לשאלות שהוזכרו בפתיח פרק זה, מתוך ההנחה הסבירה
שהסכסוך יתמשך, ובסוף "המסע"
הזה, אחזור לראשיתו ואשלים "למה יהיה?" מענה לשאלות שהתבקשו:
1. האם מצבנו מספיק כדי לשמר את
המסגרת החברתית מדינית לאורך זמן? או,
2. האם בתנאים החברתיים
פוליטיים הקיימים, המצב הזה הוא הרע במיעוטו? או,
3. האם אפשרית חלופה עדיפה
יישומית? ומה הם סיכוייה וסכנותיה? או,
4.
אם אין חלופה, מה הם אותם "אילוצים" חיצוניים ופנימיים עתידיים? ומה
תהיה השפעתם?
מה שיש עכשיו לא
ישתנה מהותית ממה שהיה והתפתח בהדרגה בתהליך החילוניות בכלל, ואצלנו בפרט. ואין זה
משנה מי יזכה למשול עלינו. נתניהו, יעלון, לפיד, סהר, בנט או ליברמן. השפעתו של המושל על התהליך מינורית.
 |
| אצלם המנהיג משפיע על תהליך האבולוציה החברתית |
תחושותינו הנפוצות
היום, מוכוונות ע"י הרעשים הצלצולים והרוחות המדומות הנושבות מסביבנו. מה
שמשפיע וישפיע על מה שיהיה, זה הדחף האבולוציוני המובנה לשרוד חברתית ואישית. ולכן
צפוי המשך להתקרבות הדרגתית בין כלל החילוניים מכל מגדרי החברה למרות עמדות
פוליטיות לעומתיות מעכבות. תהליך שיתגבר כשיושג הסדר יציב עם הנהגות הפלסטינים.
 |
| אתה נראה משמע אתה קיים |
השיח החברתית
"הרדוד" והצורם שרובנו נחשפים לו בעשר השנים האחרונות, היה כאן תמיד!
הוא פשוט הוסתר קודם! כי התקשורת הייתה מצומצמת, מנוהלת ומוכוונת ע"י ערכי
מוסר וביקורת עצמית. הטכנולוגיה "המתקדמת" יצרה מצב של תקשורת
"אינפלציונית!" וכמו בכל אינפלציה, ערך החומרים המתוקשרים יורד מאד. שכבות
אוכלוסיה שלמות שפעם היו מודרות מהתודעה החברתית ולא התבטאו, מתבטאות היום בקלות
יתרה ומשנות את אופי השיח
הכללי, בגלל כמות העצומה שהן מייצרות ומזרימות למאגר הכולל.
המדיה המסחרית מתאימה את עצמה לצרכניה וכך גם כצפוי הפוליטיקאים. זה נהיה עידן שבו
"כל ממזר הוא מלך מתוקשר"! כי הוא מצוטט ומוכנס לחשבון הכולל ע"י
המדיה המרכזית. אבל זאת גם מהות הדמוקרטיה שמעניקה זכות הצבעה וביטוי שווה לכולם. בעיקרו,
מהווה השיח האינטרנטי מנגנון זמין ויעיל לביטוי המוני של תסכולים, אכזבות, זעם ושחרור
לחצים. אך אין לזה קשר לדעת הקהל הכללית לאורך זמן, שהרי רובה הגדול אינו מתבטא או
מגיב בשיח הזה.
במצבנו הנוכחי
והחזוי, נתקשה לשמר את מסגרת ואת הלכידות בעקבות ההתפתות הצפויה, ללא הכרעה ברורה! מצב התיקו הזה, הוא עדיין
לא הרע במיעוטו! ההחלטה הצפויה באו"ם להכיר במדינה פלסטינית, תקרב את מועד
ההכרעה אצלנו. הפתרון המידי שתמציא לנו הפוליטיקה הישראלית המערבית יהיה, בדומה
לבריטניה, הכרעה במשאל עם, סביב חלופה עדיפה ויישומית שתתגבש, ושאותה הזכרתי כבר
למעלה. ככל הנראה הבטחה למשאל-עם, תוכנס לתעמולת הבחירות כדי ליצור אפשרויות
לחבירה בין כוחות פוליטיים, למרות שזה עשוי להיפסל ע"י בג"צ,
אם זה לא
יכלול את האזרחים הלא יהודים. לא מן הנמנע, שמבחן בג"צ יהווה בעתיד מפלט מקיום משאל.
 |
| "כיסא מפלט ירושלמי" מנגנון הצלה מפני סחרור חברתי פוליטי |
הניגודים
הפנימיים בחברה הישראלית יתעצמו גם לאחר ההכרעה, בלי קשר לעימות ההיסטורי, בעקב
לחצי החילוניות. החילוניות המערבית ככל שתתפשט, תסתמן כסיכוי המעשי היחיד שמאפשר
הסדר חיים חברתי סביר לאזורנו. המטרה לכן צ"ל להשליטה בהתמדה "בכפייה"
תודעתית, בכלים, בפיתויים ובתקוות שהיא
מעניקה "למאמיניה". החילוניות מטבעה, תאפשר המשך מגדריות וכיתתיות, אך
תמעיט את כוחן הפוליטי. הפתרון לעיוותי השוויון שמייצרת לנו השיטה הדמוקרטית, יאלץ
את הרוב הישראלי החילוני "לכפות" כאן, שיטה של הצבעה דיפרנציאלית, עם
משקלים שונים לקולות, עפ"י פרמטרים של תרומתם לכלל חברה. אך זה צפוי לטווח הרחוק
ובכך אעסוק בדיון אחר.
 |
| הון שלטון זה רק קצנ הקרחון |
לא יאה לסיים
את המסע הזה מבלי להתייחס "במילה וחצי" לתחלואי החילוניות שהבולט בהם, השחיתות ההמונית
מתבטא בהבלטה אצלנו. כדי לא להסתכן במכשול הגנטיקה המגדרית, אסתפק בהנחה שבחברה מהגרים צעירה
 |
| בקושי מסוגלת משמשת כאקמול |
"שחיתות"
בהגדרתי הכוללנית, זאת הנטייה והנכונות להעדיף צרכים פרטיים על חשבון הכלל.
לשחיתות היבט
מוסרי, כשמימוש ההעדפה נוגד את כללי המוסר של רוב החברה. והיבט חוקי, כאשר מימוש העדפה נוגד את
חוקי המדינה התקפים. עפ"י הגדרה זאת, הנגע בחברה הישראלית מקיף רוחבי ואורכי. "מפגע ממאיר שכדי להיפתר ממנו לא מספיקים כימותרפיה והקרנות, נדרשות כבר שיטות של הנדסה גנטית כדי למחוק מקטעי DNA"
זה חולי חברתי שמאיים על הלכידות, ואיום זה כבוש
בינתיים, כי האיומים הקיומיים מתבטאים יותר תודעתית, ומאפילים עליו. לכן לא דנתי
בו כמרכיב השפעה ראשוני, אבל אם יגיע מועד עם משבר ביטחוני האיום הזה יתבטא
ויתווסף לביטויי הכשלים הביטחוניים ולתסכולים שיצטברו. 
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה