חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך 8 (המשך)

פרק ח'1 הגלובליזציה בשרות האבולוציה המערבית.

בסיום הפרק הקודם שאלתי את עצמי, איך השתלבנו בכל זה ואיך כל זה ישפיע עלינו ומה כנראה יתרחש באזורנו? וכאן אנסה להשיב גם על השאלות הפתוחות שהותרתי בפרק ה'.

אך קודם לזה נחוצה תזכורת מהירה לפרקים הקודמים

בפרק א' בסדרה נוכחנו כיצד היהדות העכשווית בכלל והחילונית בפרט השתלבו היטב בתהליך התפשטות "דת הנאורות" ותרבות המערב החילונית במרחב המזה"ת. היהדות שמשה את התהליך וניזונה ממנו. הקמתה של מדינה יהודית כמערבית והקונפליקט הפנימי והחיצוני שיצרה, עקב התהליך המואץ של חילופי האוכלוסיות שיזמה, השפיעו באופן ישיר על תהליך חדירת תרבות המערב לאזורנו.

אוכלוסיה נכנסת 

שכון וסיכון מאולתר. השלכות חברתיות שנמשכות

אוכלוסיה יוצאת

בפרק ב' נוכחנו עוד בהשלכות הפנימיות והמשמעויות של חלופי אוכלוסין, קשיי ההתמודדות החברתית הפנימית, וחיוניותו של האיום ושל המאבק מול האסלאם, לתהליך התגבשות הלכידות.

במשך מאה שנות סכסוך יהודי ערבי, "זכה" המערב לשקט יחסי, כתוצאה של הסתת "שדה הקרב" ממנו לכאן. כך התאפשרה חדירה מערבית שקטה אל לב תרבות האסלאם, כאשר הסכסוך המקומי מייצר למערב מנופי חדירה והשפעה כלכליים ופוליטיים. ומהצד השני נפתחו שערי המערב להגירה ולקליטה ערבית אסלאמית לתוכו הנתונה להשפעתו. ההגירה משליכה חזרה אל מקורות המוצא. מלחמות כאן וההכרח לטפל בסכסוך המדמם יצרו את מנופי העצמה.

אך "זכה" בטראומה שייצרה גם לכידות 

הסתפק בקוהרנטיות היהודית

פרק ג' הסביר את היתרון הישראלי שנבע מהקוהרנטיות "הטבעית" הגבוהה ומהאיום שזרז את תהליך הלכידות שבלם התנגשויות פנימיות אלימות ויצר לחץ מתמיד להכלה הדדית. אלא שבו זמנית, כסרח עודף בלתי נמנע, התגבשה באטיות אך בהתמדה לכידות ערבית לעם פלסטיני. כאשר מציתי הסכסוך מעקבי הסדר, הם חוסר האמון המושרש הבדלי תרבות וראיית שני הצדדים את עצמם כשליחים של שתי התרבויות המתנגשות, ובניתם העצמית מניצול תועלות השליחות. התירוצים וביטויי השכנוע העצמיים הם כמו בדרך כלל, דתיים לאומניים והיסטוריים.

טראומה שמייצרת לכידות ועם חדש

בפרק ד' התייחסתי לחברה הישראלית. היהודית, בהבדלים המגדריים התרבותיים והדתיים שבתוכה, והחברה הערבית, שגם בקרבה קיימים הבדלים שורשיים ישנים של מוצא, וחדשים בהשפעת הרוב היהודי והמערביות המובילה. אפשר לראות שכללית מתקיים תהליך מתמשך של הסתגלות והכלה. הניגוד השורשי שממלא את רוב השיח אצל היהודים, הוא הבדלי מנטליות האשכנזים למזרחיים, ואחריו, בין ותיקים לחדשים בהקשרי ההתמודדות וההסתגלות למציאות.

אפשר לראות בברור שהלכידות היהודית ישראלית עמדה בהצלחה במבחנים שחוותה עד כה.

בקרב הערביים הישראלים עם זיקה חילונית, מתרחב הפער המנטלי תרבותי בינם לבין הפלסטינים. אצל המוסלמים הישראלים נשמרת הזיקה הלאומנית הפן אסלאמית והקשר אל הפלסטינים. עם זאת, הכישלון הצפוי של הגשמת חלום המדינה האסלאמית הגדולה ודחיקת מוביליו הקנאים והפילוג הסוני שיעי העתיק, יקטינו עוד את הזיקה הפן אסלאמית כפתרון ישים, מה שיגביר בקרבם את לחצי החילון.

ההנחות שפורטו מפרק ה' ואילך מובילות אל מסקנות ותחזיות מתבקשות שרב הסיכוי שיתממשו.

מאמיני חזון העולם האסלאמי, הבינו שהסכסוך עם היהודים על פלסטין שמש כפיתיון הסחה, כדי להטותם ממטרתם הגדולה, ולכן ימעטו לכלות כוחם במלחמה מתישה "בהסחה", שלא תקדם את מימוש החזון. מניתוח סממני המלחמה בסוריה ניתן להסיק שההתמקדות מעכשיו ולהבא תוסת אל לב המערב, ואת הטיפול "בפיתיון" יעדיפו הקנאים להשאיר לסוף.

האם האסלאם יבלע שוב את פיתיון ההסחה?

שנוי הגישה הזאת שהחלו בו השיעים האיראנים בהנהגת חומייני, כמיטב המסורת האסלאמית, התרחש בסיוע המערב תוך ניצול "יתרונותיו" או חסרונותיו. החתרנות הפנים אסלאמית בשילוב השפעת המערב, גררה להתפרצות "האביב הערבי" וכתגובה באה ההקצנה הסונית הדתית ששיאה מתבטא בסוריה. אלא, שהכאוס האסלאמי הוא תגובת דתית מאוחרת, "לסכנת" החילון המערבי.

השלכותיו במערב, יצרו תגובת הישרדות אבולוציונית, מוגזמת אולי, אבל טיפוסית: מחד, הפעלת כוחות צבא מערביים בלב הטריטוריה האסלאמית, במטרה לדכא בכוח את סכנות ואיומים.

ומאידך, לתהליך הישרדות מוכר: התחזקות הלחצים המגדריים המובנים, שמתבטא היום בהסתגרות, בחסימת אירופה בכוח מפני המשך הגירת פליטים זרים בכלל ואסלאמיים בפרט. (תוך הכפפת רעיונות השוויון והחופש של דת "הנאורות" ללחץ האבולוציוני).

בעת הקלדת שורות אלה, מתבטא עוד הלחץ האבולוציוני "הטבעי", בתוצאות משאל העם בבריטניה, שפסק בעד התנתקות בריטית מהשוק האירופי המשותף, ומבטא יותר מכל את החשש האינסטינקטיבי מפרימת הלכידות וטשטוש זהותה הקוהרנטית המגדרית.

קרבן השיטה שכשל מול כוח האבולוציה

פניה למשאל עם, מאפיינת חוסר יכולת הנהגתית מערבית ליזום מהלכי מנע רחבים וחוזי עתיד תכליתיים. זה הביטוי, לטוב ולרע, לשיטה המערבית שמעלה מנהיגים כבולים נטולי חופש להסקות אובייקטיביות מרחיקות ראות, שיטה שבהכרח בולמת יוזמה הסתכנות ונחישות.

תהליך ההסתגרות במערב והגבלת החופש, יוצג כאילוץ טקטי זמני הכרחי, שישליך ישר לכאן.

מאז הקפאת הסכם אוסלו ובעקר ממלחמת לבנון 2. מאבדת מדינת ישראל בהדרגה עקבית את האטרקטיביות שלה "כפיתיון הסחה מושך". בקיפאונה המדיני, בהעדר מהלכים יזומים, ממצבת ישראל את עצמה בעיני המערב, יותר ויותר כנטל, שבוא יצר מאשר כנכס.

האם הפעם הולך על בטוח?

ההיגיון המדיני הפוליטי והדיפלומטי שבנה המערב לעולם החדש, נסמך לטוב ולרע על הגלובליות העולמית, על רצף ממוסד של חוקיות בי"ל, הסכמים בי"ל, הבנות תגמולים, הגבלות וסנקציות. אין סיבה ואין כרגע סימן שזה ישתנה. להפך, הברית הכלכלית טכנולוגית החזויה בין המערב לדרום ומזרח אסיה, צפוי שתחזק עוד.

המסקנות המתבקשות שאין לממשלות ישראל יכולת לעצור את התהליך הבי"ל המוסדר והעקבי המוביל להכרה בי"ל במדינה פלסטינית לצדה ובצמידות למדינת ישראל*.

המשמעות ההיסטורית פלסטינית נעוצה בכך, שלראשונה מועברת אחריות לגורלם של מוסלמים, ממדינות האסלאם לכלל מדינות העולם (כולל הכופרים!) . למדינת ישראל יש כלים סבירים להתמודד מול האסלאם, אין לה כלים להתמודד מול העולם. ובמצב הזה היא כנראה תאלץ לשלם מחירים פנימיים וחיצוניים משמעותיים.

בגלל התארכות הפרק הזה, אני מעדיף לפצלו ולהפסיקו כאן, ואת המשכו אפרסם בשבוע הבא.

מאמין ביכולתו להשפיע על התהליך

* היכולת לעכב את התהליך נתונה בידי ההנהגה הפלסטינית המכהנת. ארה"ב בראשות אובמה רואה בנתניהו מכשול פוליטי ממשי ולכן, כפי שאובמה אמר בעבר, הוא יתמוך בנו צבאית וביטחונית, אך לא בהכרח מדינית. המסקנה מזה שארה"ב לא תטיל וטו אם הקיפאון המדיני וההתנחלות של ישראל ימשכו. (תפישותיו של אובמה כתפישות השמאל הישראלי, מוכוונות כדי להשפיע על הכוחות והתהליך האבולוציוני הטבעי, כדי להשפיע על "ברירת המחדל" האנושית הטבעית, במיטב מסורת דת "הנאורות")

מניתוח התנהלותו של נתניהו צריך להביא בחשבון שבניסיון לדחות קבלת החלטת הכרה באו"ם, שבהכרח תגרום לנתניהו נזק פוליטי בלתי הפיך, נתניהו יפעל בעצמו להפלת ממשלתו ולבחירות חדשות.

ממשלת ישראל נערכת לזה, הסימנים לכך הם הערבת מיליארדי ₪ לטובת אזרחי ישראל הערבים, הביקורים התכופים של נתניהו אצל פוטין, והסכם חידוש היחסים עם תורכיה. שוודאי שייתן יותר מדריסת רגל לתורכיה ברצועת עזה.

אך זה לא ימנע את המשבר הפוליטי הצפוי בתוך ישראל, ואת ההליכה לבחירות חדשות, שיתכן ויחליפו את נתניהו בייעלון או בלפיד אם אלה יגיעו ביניהם להסדר.

חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך (המשך) 7

פרק ז' מסקנות תובנות ותחזיות גלובליות.

לאחר "הפלגה ארוכה" על פני שישה פרקים הגיעה עת להתכנס "בנמל הבית" לבחון ולהסיק.

ראשית אנסה להתייחס לתהליכים הגלובליים בהם אנחנו משולבים או משתלבים מאז ומתמיד.

החברה האנושית התקבצה לעמים טריטוריאליים לפני אלפי שנים, וזה תהליך אבולוציוני חברתי שהיה חיוני לשרידות הפרטים. זאת מסקנה מובנת על בסיס מבחן השרידות וההתקיימות. התוצאות הכמותית והאיכותית ומשך חיי הפרטים והחברות, מראות בברור שכן.

טפיל ויצרן בלתי נלאה לחרדות ודבק חברתי

המנגנון, "הכלי" הביולוגי העיקרי היה ועודו המוח האנושי החרד, שייצר את "דבק" האמונות והדתות, כאמצעי תודעתי מרכזי מעולה, שהתפתח והשתנה אך עמד היטב במבחני ומאבקי הברירה הטבעית והזמן.

בראשית ההיסטוריה המתועדת והמדווחת הדתות יצרו שליטים אבסולוטיים מוגנים ומקודשים כשליחי אלים, שהעניקו בידם עוצמות "אלוהיות" מולדות שהנציחו את השיטה שגיבשה עמים, שהתקבצו סביב אלים ושליטים יחידים, שנאבקו ביניהם בשמם ובשם עמיהם נתיניהם, על עושר ביטחון וטריטוריות. לפני כשלשת אלפי שנים "השיטה" מיצתה את עצמה ואת תועלתה. הדת התפתחה בעולם המתועד לכוון של פחות אלים הנאבקים ביניהם, ופחות דתות "בזבזניות" מתחרות על "שוק המאמינים" המכלים אלה את אלה ללא תכלית לשרידות. התהוותן של אימפריות עם אלים ודתות עליונים, פתחה את הדרך התודעתית הסלולה אל המונותאיזם, שההיסטוריה היהודית מתברכת בו כהוגה ראשונה.

אלה שהתהליך האבולוציוני האנושי אינו בנוי לאחדות תודעתית מוסכמת מתמשכת.

האלוהות האנושית. ראשית עברת הסמכויות לאדם ברנסנס

כדי להתקיים כתהליך אבולוציוני מתמשך נדרשים יריבויות קונפליקטים ותחרויות, וכך נוצרו פרשנויות אחדות מתחרות ויריבות, הפעם באמצעות נביאים הוא משיחים ושליחים כנציגים הנבחרים האותנטיים של אותו אל ייחודי ויחידי. אך גם התהליך הזה, שנמשך כ-1600 שנה, של יריבויות סטטיות חסרות תוחלת מתישות ובזבזניות החל למצות את עצמו.

הנביא הראשון יציר הרנסנס

לפני כ-400 שנה החלה שוב מהפכה של ממש, התהוותה באירופה "דת" חדשה "הנאורות". המהפכה התודעתית התבטאה בכך שבהדרגה האדם תפס את מקומו של האל. בהדרגה מהירה יחסית, הפכו האירופאים את עצמם "לאלים" אנושיים! התנתקו ממוסרות הדת והעניקו לאדם את רוב תפקידי האל. בני האדם העניקו לעצמם את הזכויות החובות חירויות המחשבה והמגבלות שיוחסו עד כה בעיקר לאל ולשליחיו הממונים. הערך העליון נהיה קדושת חיי האדם האירופי וחירותו ושוויון בין המאמינים ותקשורת ישירה בינם לאלוהיהם. דת "הנאורות" שהתפתחה לחילוניות, מקדשת ארבעה ערכים מרכזיים: השכלה חופשית לכל המעוניין, שוויון זכויות לכל "המאמינים," חופש וחרות מחשבתית והומניזם.

נפוליון נביא דת הנאורות והאימפריאליזם 

מבלי שהגדירה עצמה כדת, "הנאורות" נהייתה למיסיונרית "ולדורסנית" ביותר בהיסטוריה של הדתות. ותוך זמן קצר היו לה הצלחות והוכחות  אבולוציוניות חותכות, כלכליות מדעיות חברתיות וצבאיות לצדקת עדיפותה. השפעתה התפשטה על פני כל העולם זעזעה והפכה מערכות חברתיות מסורתיות בכל היבשות והפכה את העולם במהירות לנגיש ולגלובלי.

תהליך ההתפשטות "המיסיונרי" הזה נמצא עדין בעיצומו. היהודים באירופה, נטלו בו חלק פעיל כבר מתחילתו, (כבר מגירוש ספרד וגילוי אמריקה ב-1492)* וממשיכים להשתתף בו בביסוסו ובהפצתו מכורח, גם בעצם היום הזה, בעולם בכלל וכאן במזה"ת בפרט.

אותות מקדימים. גירוש ספרד ממן את קולומבוס

ההתיישבות בא"י ומדינת ישראל הם חלק מהתהליך ההיסטורי אבולוציוני, שנהיה לבלתי מוכוון ובלתי הפיך.

מאחר והחברות המערביות מובילות בתודעה העולמית המתוקשרת ומאחר וחברות המדע והטכנולוגיה מחזקות משמעותית את משקלן עושרן והשפעתן בכלכלה הגלובלית, מסתמנת מגמה ברורה שמדינות מזרח ודרום אסיה ובראשן סין והודו יחברו בחיבור האינטרסים הכלכליים למדינות המערב, כי זה הנתיב הראשי הנוכחי של האבולוציה להשתתפות בעושר.

נביא נאור שמאמין בשכנוע ובניצחון התבונה.

מסתמן כרגע במדינות המערב, איום פנימי וחיצוני מסוים מצד האסלאם הקיצוני ועקב הפערים המגדריים שהתהוו בתוכן. תשובת ההנהגות "הדמוקרטיות" לאיומים אלה וללחצים המגדריים, תמצא באמצעות צמצום "מרצון" של החופש על הכלל וטיפול פרטני במוקדי הבעיות. הגבלות החופש "מרצון הכורח" יביאו שינוי תודעתי שיקל על החברות המערביות לקבל בהבנה לפחות חלקית, את ההגבלות הקיימות בכורח ממילא, בסין הודו ודרום מזרח אסיה. מה שיקל את התחזקות הקשרים הכלכליים בין מזרח אסיה למערב.

מצד שני הפיצול הגלוי והמדמם באסלאם ימשיך לקבוע את טקטיקת המאבק נגד האסלאם המאיים, לזהירה מוגבלת ונקודתית. (בדומה לסגנון הפעולה של רוסיה ונאט"ו בסוריה.)

כתוצאה מטקטיקת התגובה המוגבלת, נראה שהאסלאם הסוני המיליטנטי ידחק בהדרגה ליבשת אפריקה, כי שם תתאפשר לו מידה מסוימת של שליטה עצמאית וממוש חזונו הקמל. הוא גם יזכה שם למקורות הכנסה, כי צפוי שימנע את הגירת האוכלוסין, ואולי אפילו יהפוך את אפריקה לספקית עיקרית של אברים להשתלות במערב, ככל הנראה בתווך ערבי ו/או מזרח אסייתי! (כזכור אפריקה המסכנה כבר שלמה בעבר הלא רחוק את מחיר התפשטות המערב.) אפריקה תשלם שוב את מחיר השגתו של השקט הזמני אליו חותר המערב...

האם אפריקה תשוב למקומה "הטבעי" פח הזבל של העולם הנאור?

באסלאם הסוני המתון יתמידו קשרי הגומלין עם "הכופרים" במערב ובמזרח אסיה, תוך כדי התלקחויות מקומיות על רקע תרבותי דתי והפערים הכלכליים.

האסלאם השיעי בראשות איראן יאלץ להאט את תהליך כפיית החזון הדתי לאומני ולהמתין להזדמנות ההיסטורית הבאה. לאיראן כצפוי, יחדרו בעקבות השחרור הכלכלי, עוד השפעות מערביות "רעות", כתקוותו של אובמה, שימתנו את הקיצוניות המובנית בתוכה.

האבולוציה החברתית נעה כרגע לכוון של התנגשות אלימה בין "צוויליזציות" שתי מגמות מנוגדות שאינן מסוגלות לדור בכפיפה אחת. הריבוי הטבעי הגדל באחת, שמביא אתו את העמקת העוני החברתי, לעומת הקטנת הילודה ומיונה בתרבות השנייה המובילה שמביא אתו שיפור טכנולוגי והגברת העושר החברתי ואיכות הבריאות והחיים, יצרו את פיתוי ההתמודדות האלימה המוכר הבלתי נמנע, והחוזר בהיסטוריה האבולוציה האנושית.

תהיה זאת התמודדות מכרעת בין עוצמת הרגש החברתי המתוסכל והמקריב, לעוצמת התבונה החברתית המחושבת המשוכללת היעילה והמשמידה. ההכרעה בהתמודדות הזאת תקבע את כוון תנועתה האבולוציונית של האנושות: מעבר מלא לפוסט חילוניות ממוכנת מחושבת וממוחשבת עם חזון אל עולמות חדשים, או חזרה לאחור אל המגבלות המשמרות והמרתיעות והמוכרות.

האם העוני החרדה והפערים כאן יבלמו מסע הרפתקני לשם

איך זה יקרה? אפשר להעריך שבהדרגה בתקריות אלימות מתגברות בעקבות "הסגרי מגן" שיסגרו חברות העושר את עצמן וניסיונות מתמידים של חברות העוני להשתלט בכוח וסחיטה על נתחי עושר. עד אשר ימאס לחברות העושר לקנות שקט ובטחון תמורת תשלום דמי חסות!... (כמו שטענתי הנהגות חב' העושר לא יזמו מהלך קיצוני מקדים ומונע, הם יגיבו בפשרות "צ'מברליניות" עד שיגיעו המים עד נפש...)

מתי זה יקרה? קשה לדעת, אך אני חש שבתוך כ- 50 שנה מהיום, כי התמורות נעשו מהירות.

ו/או משום שההשתנויות התכופות שעוברות החברות מקשות את הכלתן, גורמות לזעזועים, יוצרות חסכי בטחון ופורמות את רקמות הלכידות. הלכידות היא צורך אבולוציוני, והדרך המהירה לשפר את הלכידות הנה "המצאת" איום משותף, או אויב משותף שנדרש להיאבק בו.

איך השתלבנו בכל זה ואיך כל זה ישפיע עלינו ומה נראה לי יתרחש באזורנו? על כך אנסה להתייחס בפרק הבא והאחרון בסדרה.

* תהליך גרוש יהודים כקהילה שלמה בצוו מלכותי, החל כבר בעידן הרנסנס, באנגליה ב-1290 (200 שנה לפני גרוש ספרד המפורסם) הסיבות המעשיות היו ונשארו בכל הגירושים, הון רב זמין. ההון הרב יחסית שהוחזק בידם היה תמיד פיתוי של בתי מלוכה ששקעו לחובות. האנטישמיות הדתית והגזעית והעלילות למיניהן היו רק התירוצים. זאת הייתה גם הסיבה המעשית להדרת היהודים והיהדות ע"י הנאצים. היהודים היו "טרף קל וזמין" בגלל הקוהרנטיות ולכידות שלהם הם הצליחו לשרוד, בהעדר זכויות קניין הם התמקדו ביצירת הון מהון, ובניצול הזדמנויות ומצוקות, ועושרם והשפעתם יחסית למעמדם ולמספרם היו עצומים. החל מגרוש יהדות אנגליה מסתמן תהליך אטי ומתמיד של דחיקת היהודים באירופה מזרחה.

בתי המלוכה בנסיכויות ומלכויות אירופה קיימו ביניהם קשרים הדוקים, הם גם "שוחדו" בידי היהודים, שכך קנו לעצמם ביטחון וחופש עסקי. המלכוד הזה בו נמצאו כמתעשרים בעידוד ונתונים להגנתם ולחסדם של מלכים ורוזנים, טיפח את הקנאה והשנאה בקרב המעמדות האחרים כלפיהם וכך הגדיל עוד את תלותם בבעלי השררה השנואים.

כך שהאופציה של גרוש והחרמת הרכוש לאחר תקדים אנגליה עמדה תמיד לפתחם של השליטים.

שיאו הקיצוני של תהליך הדחקות יהודי אירופה מזרחה היה ההגירה לארץ ישראל והקמת המדינה . "השיא" הזה רשום בהיסטוריה על שמם של הנאצים, אבל ידוע לכל שמדינות אירופה בכלל ומרכז אירופה בפרט לא "התאמצו" ממש כדי להשיב את היהודים למקומותיהם ולהחזיר להם את רכושם המוחרם. וזה קו התנהלות משותף מול היהודים, שנמשך כ-660 שנה! (החל ב1290 והסתיים ב- 1948).

חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך. 6 (המשך)

פרק ו' הנחות פרטניות לאזור וההשפעות עליו.

בטרם אדון בעניינו של פרק זה חשוב לי, כהמשך לפרק הקודם, להשלים ארבע הנחות כלליות המיוחסות בעיקר לחברה המערבית:

15. תהליך ההתפרצות לעולם של המערב החילוני אינו מקרי. הוא פועל יוצא, תוצר "טבעי" של האבולוציה החברתית המתמשכת לאורך אלפי שנים.

16. מנהיגות פוליטית בחברת רווחה מערבית במשטר דמוקרטי אינה נוטה ליזום מעצמה מהלכי כוח קיצוניים. בהעדר "האל המנחה" המנהיגות מעדיפה להגיב לאירועים המתפתחים בתוכה ובסביבתה.

פמיניזם ככוחה של האבולוציה החברתית

17. תופעת מתן השוויון לנשים במערב מתפשטת, זה אמצעי אבולוציוני חברתי יעיל ולא כפייתי להפצת והחדרת רוח המערב.

18. תהליך זה של "שחרור הנקבות" זה האמצעי האבולוציוני לצמצום הילודה והתמיינותה באמצעות ברירה מלאכותית. (כפי שהגזע הלבן התפתח מתהליך של ברירה מלאכותית?)*

  

ולעניינו של הפרק הזה:

ההנחות הכלליות שנכללו בפרק הקודם (ה') ניתנות ליישום פרטני גם על החברות באזורנו זה ואנסה להביע כאן את המשמעותיות בעיני.

מנהיג סוני שהובל למבוי סתום ואבד שלטון!

א. המשבר בעולם המוסלמי בכלל והערבי בפרט, יתמיד ככל שהחילוניות המערבית תוסיף ותחדור לתוכו. (ההתלקחויות האלימות בתוכו ימשכו בעוצמות משתנות.) 
ב. יתמשכו לחצי הגירה מחברות האסלאם הנחשלות והדתיות אל חברות הרווחה, אך השערים ילכו וינעלו בפניהם. מה שבהכרח יצור מתחים חברתיים ופרצי אלימות וטרור בתוך מדינות הרווחה שכבר קלטו מהגרים. (אין לרעיונות החילוניות יכולת לגבור על לחצי האבולוציה "הגזענית" המגדריים)

ג. ההתפרצות הקיצונית הנוכחית של האסלאם הערבי במזה"ת תדוכא תוך פרק זמן היסטורי קצר.

מנהיג שיעי מה יעשה שיקלע למבוי סתום?

ד.קיצוני האסלאם ידחקו מאזורנו ומהמערב אל יבשת אפריקה. אפריקה שמדרום לסהרה, תהפוך בהדרגה "לפח האשפה" העולמי. מקום שאליו יתנקזו ובו יפעלו גורמי טרור פורעי חוק ואלמנטים מחתרתיים נרדפים. (בדומה לתהליך דחיקת הכנסייה מאירופה אל העולם החדש.)

ה. לקחי הדיכוי החוזר של מופעי דאע"ש ואלקעידה כאן ובמערב, ידחק עוד את מהגרי האסלאם במערב ויתגבר בקרבם, בעקב לחץ הרוב מסביבם, תהליך החילון שיתבטא בדורות ההמשך להגירה.

האם המפתח למהפכה באסלאם בידן?

ו. האסלאם במהותו זה דת לאומית וסוציאלית למדוכאים, שתקוותו לשלוט כבלעדית ויחידה ולשחרר את העולם המדוכא, אינה ברת מימוש ללא מהפכה פנימית ויסודית.

ז. האסלאם המעשי והפוליטי ישרוד מאחר והוא נשען על שני יסודות סוציאליים איתנים: מחד נחשלות כלכלית המונית, ומאידך תודעת הקיפוח השורשית המתעצמת עקב הפערים המתרחבים בעושר, בהישגים ובהשפעה. לקפיטליזם המערבי אין מענה יעיל למציאות הזאת. (מה עוד שהוא מתעשר מזה!...)

ח. הפלסטינים כאן יתמידו בסירובם להכיר דה-יורה במדינה יהודית, כי זה חיוני למגדרם וללכידותם.

ט. כל עוד יתמכו ע"י האסלאם, תימשך התנגדותם לישראל, בכל האמצעים שיעמדו לרשותם.

י. האמצעי העיקרי שלהם בשלב הזה: מיצוי טקטיקת הדיפלומטיה כדי להשיג הכרה ותמיכה בין לאומית במדינה פלסטינית עצמאית, והמשך מקביל בהתנגדות ברמות משתנות "סבירות".

יא. החל מימי הנאורות באירופה, היהדות השתנתה לחלוטין ונעשתה לרב גונית, עתירת זרמים רעיוניים חדשים שהתווספו לאתניים הקיימים.

יב. הקונפליקט המתמשך מול הפלסטינים ותחושת הסכנה הקיומית, תורמים לחיזוק וזירוז תהליך לכידות בקרב היהודים. החשש ללכידות, משפיע על נכונות היהודים להסתכן בפשרה.

יג. במדינה העברית הקולטת, התבטאו קשיי העדתיות והשונות. מאחר ומקורות ההגירה המגדרית התרוקנו ההגירה תשתנה לאקראית ואף "לממוינת" והקשיים העדתיים יחלשו בהתמדה תחת השאיפה ללכידות.

"על העיוורון" או כוחה המניע של "היד הנעלמה" (פ. ברגל 1568)

יד. בהתאם להנחה 16 לעיל, מציאות החיים המתהווים כאן תוכתב בכוח "היד הנעלמה"- זה מה שיקבע את כוון התפתחותה של כלל החברה הישראלית, (שתישאר תחת ההשפעה המערבית.)

טו. מיקומה של ישראל ימשיך להכתיב בתוכה את ההשפעות החיצוניות עליה. ישראל כמערבית בנקודת חיכוך בין תרבויות יריבות, מסמלת את החיכוך בין האסלאם למערב.

טז. לישראל כמערבית ויהודית לא מתאפשר להיות ניטרלית. היא תמשיך להיות תלותית ותזדקק לחסות של מעצמה מערבית כדי להתקיים בביטחון מינימלי.

יז. בהתאם להנחה 16. לעיל, וכל עוד יתקיים בה משטר חילוני בעיקרו ודמוקרטי, וללא כפייה חיצונית, ממשלות ישראל לא ינקטו ביוזמות "קיצוניות" רחבות היקף. (בהעדר שיתוף פלסטיני מרצון.)

יח. שינוי חברתי פוליטי מהותי יכול להתרחש רק בכוח רוב חילוני, (או בכוח הצבא במצבי חירום.)

יט. כל עוד הרוב החילוני ייהנה מרווחה יחסית, המוסר הפוליטי והכלכלי בישראל המפוצלת אינם ניתנים לשינוי מהותי בהליך הדמוקרטי "הטבעי". (וכל עוד קיים איום קיומי פלסטיני אסלאמי)

כ. מהיות ישראל מייצגת ומשרתת של המערב, תימשך המחויבות המוסרית היסטורית של המערב לקיומה ובטחונה של ישראל, (כל עוד יתקיים עימות תרבות המערב מול תרבות האסלאם)

את מי להעדיף? את זה שיוצר בעיות או את הפותר אותן?

כא. קיומה הערכי המערבי ועצמה ישראלית, משרתים באופן ישיר את האינטרסים של המערב במאבק מול האסלאם

כב. עוצמת התמיכה התעמולתית של המערב בישראל תשתנה בהתאם ליכולתה נכונותה והצלחתה העצמית להתמודד עם בעיותיה האזוריות ולפתרן. (ככול שנזדקק לסיוע מערבי מדיני ופוליטי נבוקר ע"י המערב!)

.

כג. למדינות האסלאמיות יש מחויבות מוסרית ודתית היסטורית לפלסטינים בעקב נקבת 48. והפליטות.

כד. במדינות האסלאם המקושרות במערב והדוחות את האסלאם הקיצוני, קטן בהתמדה האינטרס לתמוך  בהמשך ההתנגדות הפלסטינית האלימה לישראל.

כה. העימותים המתוקשרים הרועשים והקיצוניים, בין פלגי החברה הישראלית, אינם מסכנים את הלכידות. הם תוצר בריא מחופש הביטוי, ומבטאים אמון בסיסי של "הניצים" ביציבות מסגרת המדינה.

כו. כהמשך להנחה יד. לעיל: מקום המדינה מזוהה תהליך רצוף מתמשך, של הטמעה חוקתית והסתגלות למציאות החילונית המערבית החופשית הלאומית והדמוקרטית, שקיבעו כאן המייסדים.

כבר מתוך עשרים ושש ההנחות שתוארו בפרק זה, עולות המסקנות ועולה גם מסקנה "מעודדת": השפעתם הממשית על התהליכים ההיסטוריים, של הנבחרים האקראיים "ברולטת" הבחירה הדמוקרטית, ושל אלה המובילים בראש, שולית ממה שחונכנו לדמיין וליחס להם!

המסגרת המדינתית יכולת להתקיים ולתפקד באופן סביר, גם ללא ממונים לעמוד בראשה. (לא מומלץ!)

במצבי רגיעה, ליריבות ולתחרות הפוליטית יש יותר ממד תעמולתי מומרץ, שמבטא את הלך הרוח המוביל בזמן נתון, ואת הצורך לקיים את "קזינו הבחירות," מאשר יכולת השפעה מעשית. (בגלל התיקו והפיצול!)

בפרק הבא (ז') אתחיל להתכנס ולדון במסקנות הנובעות ובמשמעויותיהם העתידיות.

* תורת הגזע הנאצית והנאציזם האלים, היו ביטוי קיצוני מלאכותי מוקדם, למגמה אבולוציונית נמשכת שרק שנתה את אמצעי וקצב ההתממשות שלה.

חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך (5)