ספיחים לחזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך (10)

ספיחים למסע הארוך.

לאורך המסע שעשיתי הגיעו אלי  הדים מהדים שונים שלחלקם לפחות מגיעה התייחסות או הבהרה. ובאלה אעסוק במאמר הזה. אתחיל מ"האגרה רמה" האקדמית (בלי להסתבך "במדעית")

בלי שום יומרה אקדמית.

לכל מי שזקוק לאיזו גושפנקה מוסדית אקדמית או לכלי מחקר אקדמיים, כדי להתייחס לנכתב, כדי להקל עליו, אני מציע להתייחס לנכתב כאל ספרות (לא אקדמית!) עממית, ואז הוא יחוש בנוח גם לחלוק ולהתווכח.

מכל המחפשים או המוצאים תיוג פוליטי לשמאל או לימין, אני מציע להשתדל להימנע מכך, גם אם המסקנות או המשמעויות  "נצבעות" פה ושם בגוון מזוהה. כפי שהסברתי למגיב בעבר, לצורך הסקירה הצבתי את עצמי "על הירח" והתבוננתי על "כדור הארץ" וזיהיתי תהליכים שניתנים לאבחון "בטלסקופ" בעל שדה ראיה רחב. במכוון לא בחרתי להתבונן דרך "עדשת מיקרוסקופ". 

אין יומרה לאובייקטיביות. (פנחס יחזקאלי)

למסיגים על כך שאיני מביע דעה או מנתק קשר רגשי "שאין להימנע ממנו", (כי הרי אין אפשרות לאובייקטיביות!). אשיב שלא בזה העניין! מצידי אפשר להתייחס לתוכן מתוך ראיה סובייקטיבית, כל עוד היחס הוא לתוכן עצמו ולא למניעים מגמתיים נסתרים או להשלכות האפשריות.

שפינוזה יהודי חילוני ראשון.

לבעלי הצורך בזהות היהודית המבדילה וביותר "פטריוטיזם" ישראלי: "דת החילוניות"  היא חופשית, אוניברסלית ללא תנאים, ראויה לכל הזהויות לכל המגדרים והעמים, והיהדות מתחברת אליה בקלות, כל עוד אינה כופה ולא טורחת להכתיב "למאמיני החילוניות" חוקי דת יהודית מסוימים. לכן כל היהודים המכנים עצמם מסורתיים או "דתיים לייט" וכמובן הרפורמיים והקונסרבטיבים, והם סובלניים לאחרים ועם ראיה ליברלית, נכללים בעצם "בדת החילוניות". חילוניות אינה אטאיזם וגם אינה מטיפה לזה. החילוניות היא השלב האבולוציוני הבא לאחר העמים.

יהודי חילוני דתי מסורתי עכשווי

לאלה שתהו מה מבדיל בין יהודי חילוני לגוי חילוני? מהבחינה הפיזיולוגית אין הבדל. כל ההבדל הוא במוצא (ההורים), בתרבות המגדרית המגדירה, ובסמנים החיצוניים שהיא מסמנת, בשיוך העצמי, בהזדהות הקבוצתית, וכמובן בהגדרת הגויים את היהודי ככזה. ודי בזה! הרי זאת הסיבה שישראל קלטה אל תוכה מאות אלפים של יהודים חילוניים מבלי "לפשפש בציציותיהם", שרק בעיני קומץ יהודים דתיים חרדים "מטהרי גזע" וגלותיים הם נחשבים פגומים. "הפגומים" האלה הם הרוב ורק הם מסוגלים להכיל בקרבם גם את "מטהרי הגזע" כפי שהם. (לא להפך!)

האם הפסיביות שלו תפיל אותו?

למתוסכלים המלינים על נתניהו, המייחלים  להפלתו, יש לי "בשורה": אין עדין סיבה פוליטית ראויה שתביא להפלתו. נתניהו הוכיח את כשרונו הפוליטי לנווט ולקיים ממשלה יציבה. כל עוד הוא מקיים את כללי המשחק הפוליטי הנהוגים וכל עוד לא תצוץ מולו אלטרנטיבה פוליטית משפיעה ונחושה, הוא ימשיך לשלוט. האסטרטגיה הפוליטית שלו, לא ליזום כדי לא להסתכן, הוכיחה את עצמה מבחינתו. היא כנראה גורמת נזק לאומי לטווח הארוך, אבל יתכן שזה יתברר כנזק המועט מבין מגוון הנזקים האפשריים. הצבת "הפלת נתניהו" כיעד פוליטי אחד בלבד , אם יצליח, יכול גם להתברר כטעות בעלת השלכות פנימיות על הלכידות החברתית. 

למלינים על הברברת "השמאלנית" חסרת התכלית ברשת, שלא הצמיחה ולא תצמיח אלטרנטיבה:

האם יצליח לגבש סביבו אלטרנטיבה?

"הברברת" ברשת חשובה כשלעצמה כביטוי חברתי מודרני למעורבות האישית ומסייעת לגיבוש דעות ועמדות אישיות וקבוצתיות.  זה לבדו לא יצמיח אלטרנטיבה ראויה, כיוון שרוב הבוחרים אינו מעורב ונמצא מחוץ לרשת! הרוב הזה לא נוטה להסתכן ולשנות ללא מניע רגשי עצמתי משמעותי. הוא חשדן ולא נוטה לקנות ססמאות יחצניות זמניות, בעיקר כאשר הוא מוצף בכאלה מכל הכיוונים.

היחצנ"ות הפוליטית מיצתה את עצמה, הציבור הרחב איבד את האמון בה ורק הפוליטיקאים נעדרי הסבלנות החזון והנכונות להתמדה ולעבודת שטח קשה עדין מאמינים בכוחה של היחצנ"ות.

האם יצליח לגבש סביבו אלטרנטיבה?

לכן "כוכבי שביט" פוליטיים לא יהוו אלטרנטיבה משמעותית משנה לטווח ארוך! הם לכל היותר יקדמו את עצמם ולטווח קצר. לכן הם לא יצליחו לאיים על נתניהו אלא אם הוא בעצמו יעשה טעות פוליטית או יזום מהלך שייכשל. (דוגמה אחרונה לטעות קמרון בבריטניה ומשאל העם שיזם ותוצאותיו).

נתניהו מבין זאת היטב ולכן אינו יוזם בעניינים המשמעותיים לחיינו. אבל חוסר יוזמה ישראלית אינו פותר את הבעיות ואינו בולם יוזמות חיצוניות, ולא מן הנמנע שאם זה יתפתח זה יהפוך "לעקב אכילס" הפוליטי של נתניהו. כי בעייתנו המרכזית המשפיעה ביותר על חיינו זאת הבעיה הפלסטינית על כל השלכותיה. ונתניהו מתקשה מאד להתמודד עם הבעיה הזאת המאיימת עליו פוליטית.

האם יפעלו שניהם יחדיו לגבש אלטרנטיבה.

בראיה היסטורית רחבה נחוץ היום יותר מכל, לחברה בישראל שהימין בראשות נתניהו, שבלם את הסכמי אוסלו, יתמודד אחת ולתמיד עם הבעיה הזאת ועם השלכותיה, וחשוב לתת לו את הזמן לעשות את זה בעצמו לעצמו וכן, גם לכולם. לא מן הנמנע שישראל תשלם על כך מחירים  כבדים, נתניהו מודע לזה ולכן הוא משתוקק ועושה ככל יכולתו לצרף את הרצוג לממשלתו, כדי שגם "השמאל" יהיה שותף באחריות לתוצאות, בעיקר אם יתבררו כגרועות. 

לאלה שחושבים שהרצוג טיפש עד כדי כך שאינו רואה את שאני רואה: הוא מבין ובעיקר חושש מהתוצאות למדינה, ומהפוליטיות לגביו. לכן הוא מקפיד להראות ממלכתי, לא לסרב סתם ולהראות שהוא עושה הכול מבחינתו, כדי להטות את נתניהו לכוון "הנכון" שלו. כי הוא מבין שנתניהו, בשומרו בעקשנות תיקים בממשלתו עבור "השמאל", מתכוון בעתיד לטעון שעשה "ככל יכולתו" לאזן את ממשלתו, וגם סירובו של השמאל תרם לתוצאות...