לאחר "הפלגה ארוכה" על פני שישה פרקים הגיעה עת להתכנס "בנמל הבית" לבחון ולהסיק.
ראשית אנסה
להתייחס לתהליכים הגלובליים בהם אנחנו משולבים או משתלבים מאז ומתמיד.
 |
| טפיל ויצרן בלתי נלאה לחרדות ודבק חברתי |
בראשית
ההיסטוריה המתועדת והמדווחת הדתות יצרו שליטים אבסולוטיים מוגנים ומקודשים כשליחי
אלים, שהעניקו בידם עוצמות "אלוהיות" מולדות שהנציחו את השיטה שגיבשה
עמים, שהתקבצו סביב אלים ושליטים יחידים, שנאבקו ביניהם בשמם ובשם עמיהם נתיניהם, על
עושר ביטחון וטריטוריות. לפני כשלשת אלפי שנים "השיטה" מיצתה את עצמה
ואת תועלתה. הדת התפתחה בעולם המתועד לכוון של פחות אלים הנאבקים ביניהם, ופחות
דתות "בזבזניות" מתחרות על "שוק המאמינים" המכלים אלה את אלה
ללא תכלית לשרידות. התהוותן של אימפריות עם אלים ודתות עליונים, פתחה את הדרך
התודעתית הסלולה אל המונותאיזם, שההיסטוריה היהודית מתברכת בו כהוגה ראשונה.
אלה שהתהליך
האבולוציוני האנושי אינו בנוי לאחדות תודעתית מוסכמת מתמשכת.
| האלוהות האנושית. ראשית עברת הסמכויות לאדם ברנסנס |
כדי להתקיים
כתהליך אבולוציוני מתמשך נדרשים יריבויות קונפליקטים ותחרויות, וכך נוצרו פרשנויות
אחדות מתחרות ויריבות, הפעם באמצעות נביאים הוא משיחים ושליחים כנציגים הנבחרים
האותנטיים של אותו אל ייחודי ויחידי. אך גם התהליך הזה, שנמשך כ-1600 שנה, של
יריבויות סטטיות חסרות תוחלת מתישות ובזבזניות החל למצות את עצמו.
| הנביא הראשון יציר הרנסנס |
לפני כ-400
שנה החלה שוב מהפכה של ממש, התהוותה באירופה "דת" חדשה
"הנאורות". המהפכה התודעתית התבטאה בכך שבהדרגה האדם תפס את מקומו של
האל. בהדרגה מהירה יחסית, הפכו האירופאים את עצמם "לאלים" אנושיים!
התנתקו ממוסרות הדת והעניקו לאדם את רוב תפקידי האל. בני האדם העניקו לעצמם את
הזכויות החובות חירויות המחשבה והמגבלות שיוחסו עד כה בעיקר לאל ולשליחיו הממונים.
הערך העליון נהיה קדושת חיי האדם האירופי וחירותו ושוויון בין המאמינים ותקשורת
ישירה בינם לאלוהיהם. דת "הנאורות" שהתפתחה לחילוניות, מקדשת ארבעה
ערכים מרכזיים: השכלה חופשית לכל המעוניין, שוויון זכויות לכל "המאמינים," חופש
וחרות מחשבתית והומניזם.
 |
| נפוליון נביא דת הנאורות והאימפריאליזם |
מבלי שהגדירה
עצמה כדת, "הנאורות" נהייתה למיסיונרית "ולדורסנית" ביותר
בהיסטוריה של הדתות. ותוך זמן קצר היו לה הצלחות והוכחות אבולוציוניות חותכות, כלכליות מדעיות חברתיות
וצבאיות לצדקת עדיפותה. השפעתה התפשטה על פני כל העולם זעזעה והפכה מערכות חברתיות
מסורתיות בכל היבשות והפכה את העולם במהירות לנגיש ולגלובלי.
תהליך
ההתפשטות "המיסיונרי" הזה נמצא עדין בעיצומו. היהודים באירופה, נטלו בו
חלק פעיל כבר מתחילתו, (כבר מגירוש ספרד וגילוי אמריקה ב-1492)* וממשיכים להשתתף
בו בביסוסו ובהפצתו מכורח, גם בעצם היום הזה, בעולם בכלל וכאן במזה"ת בפרט.
 |
| אותות מקדימים. גירוש ספרד ממן את קולומבוס |
מאחר והחברות
המערביות מובילות בתודעה העולמית המתוקשרת ומאחר וחברות המדע והטכנולוגיה מחזקות
משמעותית את משקלן עושרן והשפעתן בכלכלה הגלובלית, מסתמנת מגמה ברורה שמדינות מזרח
ודרום אסיה ובראשן סין והודו יחברו בחיבור האינטרסים הכלכליים למדינות המערב, כי
זה הנתיב הראשי הנוכחי של האבולוציה להשתתפות בעושר.
 |
| נביא נאור שמאמין בשכנוע ובניצחון התבונה. |
מצד שני
הפיצול הגלוי והמדמם באסלאם ימשיך לקבוע את טקטיקת המאבק נגד האסלאם המאיים, לזהירה
מוגבלת ונקודתית. (בדומה לסגנון הפעולה של רוסיה ונאט"ו בסוריה.)
כתוצאה
מטקטיקת התגובה המוגבלת, נראה שהאסלאם הסוני המיליטנטי ידחק בהדרגה ליבשת אפריקה,
כי שם תתאפשר לו מידה מסוימת של שליטה עצמאית וממוש חזונו הקמל. הוא גם יזכה שם למקורות
הכנסה, כי צפוי שימנע את הגירת האוכלוסין, ואולי אפילו יהפוך את אפריקה לספקית
עיקרית של אברים להשתלות במערב, ככל הנראה בתווך ערבי ו/או מזרח אסייתי! (כזכור
אפריקה המסכנה כבר שלמה בעבר הלא רחוק את מחיר התפשטות המערב.) אפריקה תשלם שוב את
מחיר השגתו של השקט הזמני אליו חותר המערב...
| האם אפריקה תשוב למקומה "הטבעי" פח הזבל של העולם הנאור? |
באסלאם הסוני
המתון יתמידו קשרי הגומלין עם "הכופרים" במערב ובמזרח אסיה, תוך כדי
התלקחויות מקומיות על רקע תרבותי דתי והפערים הכלכליים.
האסלאם השיעי
בראשות איראן יאלץ להאט את תהליך כפיית החזון הדתי לאומני ולהמתין להזדמנות
ההיסטורית הבאה. לאיראן כצפוי, יחדרו בעקבות השחרור הכלכלי, עוד השפעות מערביות
"רעות", כתקוותו של אובמה, שימתנו את הקיצוניות המובנית בתוכה.
האבולוציה
החברתית נעה כרגע לכוון של התנגשות אלימה בין "צוויליזציות" שתי מגמות
מנוגדות שאינן מסוגלות לדור בכפיפה אחת. הריבוי הטבעי הגדל באחת, שמביא אתו את
העמקת העוני החברתי, לעומת הקטנת הילודה ומיונה בתרבות השנייה המובילה שמביא אתו
שיפור טכנולוגי והגברת העושר החברתי ואיכות הבריאות והחיים, יצרו את פיתוי
ההתמודדות האלימה המוכר הבלתי נמנע, והחוזר בהיסטוריה האבולוציה האנושית.
תהיה זאת
התמודדות מכרעת בין עוצמת הרגש החברתי המתוסכל והמקריב, לעוצמת התבונה החברתית המחושבת
המשוכללת היעילה והמשמידה. ההכרעה בהתמודדות הזאת תקבע את כוון תנועתה האבולוציונית
של האנושות: מעבר מלא לפוסט חילוניות ממוכנת מחושבת וממוחשבת עם חזון אל עולמות
חדשים, או חזרה לאחור אל המגבלות המשמרות והמרתיעות והמוכרות.
 |
| האם העוני החרדה והפערים כאן יבלמו מסע הרפתקני לשם |
איך זה יקרה?
אפשר להעריך שבהדרגה בתקריות אלימות מתגברות בעקבות "הסגרי מגן" שיסגרו
חברות העושר את עצמן וניסיונות מתמידים של חברות העוני להשתלט בכוח וסחיטה על נתחי
עושר. עד אשר ימאס לחברות העושר לקנות שקט ובטחון תמורת תשלום דמי חסות!... (כמו
שטענתי הנהגות חב' העושר לא יזמו מהלך קיצוני מקדים ומונע, הם יגיבו בפשרות
"צ'מברליניות" עד שיגיעו המים עד נפש...)
מתי זה יקרה?
קשה לדעת, אך אני חש שבתוך כ- 50 שנה מהיום, כי התמורות נעשו מהירות.
ו/או משום
שההשתנויות התכופות שעוברות החברות מקשות את הכלתן, גורמות לזעזועים, יוצרות חסכי
בטחון ופורמות את רקמות הלכידות. הלכידות היא צורך אבולוציוני, והדרך המהירה לשפר
את הלכידות הנה "המצאת" איום משותף, או אויב משותף שנדרש להיאבק בו.
איך השתלבנו
בכל זה ואיך כל זה ישפיע עלינו ומה נראה לי יתרחש באזורנו? על כך אנסה להתייחס בפרק הבא והאחרון בסדרה.
* תהליך גרוש יהודים כקהילה שלמה בצוו
מלכותי, החל כבר בעידן הרנסנס, באנגליה ב-1290 (200 שנה לפני גרוש ספרד המפורסם)
הסיבות המעשיות היו ונשארו בכל הגירושים, הון רב זמין. ההון הרב יחסית שהוחזק בידם היה
תמיד פיתוי של בתי מלוכה ששקעו לחובות. האנטישמיות הדתית והגזעית והעלילות למיניהן
היו רק התירוצים. זאת הייתה גם הסיבה המעשית להדרת היהודים והיהדות ע"י
הנאצים. היהודים היו "טרף קל וזמין" בגלל הקוהרנטיות ולכידות שלהם הם
הצליחו לשרוד, בהעדר זכויות קניין הם התמקדו ביצירת הון מהון, ובניצול הזדמנויות
ומצוקות, ועושרם והשפעתם יחסית למעמדם ולמספרם היו עצומים. החל מגרוש יהדות אנגליה
מסתמן תהליך אטי ומתמיד של דחיקת היהודים באירופה מזרחה.
בתי המלוכה בנסיכויות ומלכויות אירופה
קיימו ביניהם קשרים הדוקים, הם גם "שוחדו" בידי היהודים, שכך קנו לעצמם
ביטחון וחופש עסקי. המלכוד הזה בו נמצאו כמתעשרים בעידוד ונתונים להגנתם ולחסדם של
מלכים ורוזנים, טיפח את הקנאה והשנאה בקרב המעמדות האחרים כלפיהם וכך הגדיל עוד את
תלותם בבעלי השררה השנואים.
כך שהאופציה של גרוש והחרמת הרכוש לאחר
תקדים אנגליה עמדה תמיד לפתחם של השליטים.
שיאו הקיצוני של תהליך הדחקות יהודי
אירופה מזרחה היה ההגירה לארץ ישראל והקמת המדינה . "השיא" הזה רשום
בהיסטוריה על שמם של הנאצים, אבל ידוע לכל שמדינות אירופה בכלל ומרכז אירופה בפרט
לא "התאמצו" ממש כדי להשיב את היהודים למקומותיהם ולהחזיר להם את רכושם
המוחרם. וזה קו התנהלות משותף מול היהודים, שנמשך כ-660 שנה! (החל ב1290 והסתיים
ב- 1948).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה