פרקים בחזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך (המשך)

פרק ג' תובנות אנושיות וכלליות.

בשני הפרקים הקודמים סקרתי בקיצור את תולדות ההתיישבות היהודית ו"קוממיות" המדינה.

כהשלמה לספור התולדות, נחוץ לי ליצור לסיפורנו זה מערכת אנושית כוללנית, שלא נדמה חו"ש שאירע כאן נס... או איזו אצבע אלוהים הייתה בדבר.

הצגת האירועים כתהליך אנושי כללי ומובן, תסייע בהמשך גם לנתח מה הן האפשרויות העתידיות.

לתועלת העמקת הדיון צריך להניח מספר הנחות יסוד שיתקיימו במצב "הטבעי" וגם כשיופרע ע"י יוזמה אלימה זמנית עתידית מתמשכת. לדוגמה: אסון טבע, או איזה השתלטות מונגולים אלימה.

ההנחות שלהלן מתבטאות כאוניברסליות כלליות בכלל צורות המקבצים האנושיים.

תחילה אגדיר לעצמי שני מושגים: "קוהרנטיות חברתית" ו"לכידות חברתית".

(-) הקוהרנטיות מתארת את הקשר הרגשי ותחושת המחויבות ההדדית שחשים הפרטים בחברה זה כלפי זה. הקוהרנטיות מתבטאת לאורך הזמן ההיסטורי המתמשך בו קיימת החברה בייחודה.  היא נובעת משיוך אתני משותף, תרבות, אמונות, דת, ספור ההיסטוריה ונרטיב, יעדים ושפה משותפים. ומהתיוג העצמי והחיצוני ע"י החברות האחרות.

מדד הקוהרנטיות נקבע ממשך הזמן ההיסטורי שבו תויגה החברה בייחודה ע"י החברות האחרות. וממידת הנטייה של הפרטים לוותר על זהותם ו/או על תיוגם הייחודיים בזמן נתון.

(-)הלכידות מתארת את הקשר והנכונות בחברה, להתקבץ כדי להיענות ולפעול ולעמוד במשותף באתגרים. היא נובעת מזהות אינטרסים, מסכנות פנימיות או חיצוניות, מאיום ומטרות המשותפים לחברה.

מדד הלכידות נקבע ממידת הנכונות של הפרטים להקריב אינטרס אישי לטובת הכלל בזמן נתון, וממידת הנטייה של הפרטים לנטוש את הקבוצה לטובת האינטרס האישי באותו הזמן.

דוגמה לקוהרנטיות גבוהה: החל מחמולה ושבט עד לאומות, כיפנים, איראנים, יהודים, הגרמנים הנאצים.

דוגמה לקוהרנטיות נמוכה: האומה האמריקאית המקסיקנית ההודית, הפלסטינית הישראלית.

דוגמה ללכידות גבוה: הפלסטינים, גרמניה הנאצית, היפנים, הצפון קוריאנים הישראלים. 

שלוב מדדים גבוה, יותר אלילים פוטנציאל לקיצוניות מתממש

דוגמה ללכידות נמוכה: עמי מדינות ערב, ורבות ממדינות אפריקה.

הקוהרנטיות והלכידות מבטאות ביחד את סיכויי השרידות של חברה כייחודית לאורך הזמן, ותחת איום קיומי פנימי או רצוני. בשילוב של קוהרנטיות ולכידות ברמות גבוהות קיים פוטנציאל לקיצוניות לאומנית. 

בעידן גלובלי בו מתקיימת אינטראקציה חופשית בין החברות היושבות בטריטוריות מוסכמות, החברות יכולות לשגשג גם בעצימות נמוכה של קוהרנטיות ו/או לכידות. לא כן בעידן מתערער של משברים ואסונות.

היהדות שרדה, לאורך כ- 1600 שנים מעורערות, למרות וכתולדה מהעדר טריטוריה משלה, עקב מדד גבוה של קוהרנטיות ומדד לכידות נמוך, שאפשר לה התפצלות ואילץ אותה להסתגלות.

ב-400 השנים האחרונות, יהדות אירופה, למרות שקוהרנטיות נותרה גבוהה, חלה תפנית חדה באילוציי ההסתגלות. תפנית זו הקטינה עוד את מדד הלכידות, כתולדה מהאמנציפציה ומההשכלה, התהוותה מגמה של יהודים להסתפח אל הלכידות של העמים שבקרבם הם חיו כמיעוטים. הקוהרנטיות היהודית העצמית גרמה לחסמים חיצוניים ופנימיים בתהליך זה. עם התגברותם של לחצי קוהרנטיות ולכידות לאומיים טריטוריאליים בקרב עמי אירופה התהוו מתחים. מתחים אלה העצימו את האנטישמיות ששיאה התבטא באיום הנאצי שאף שהתממש בהדרגה, לא פסק עד להתפרצותו הקיצונית והקטלנית כשואה.

ממדי השואה ואופייה התעצמו, משילוב קריטי בין שפל בלכידות היהודית והקוהרנטיות הגבוהה, שבוטא כאן בפן ההרסני: השלמה פטלית עם הגורל משותף והסבל המתמשך, השתלבה כאן בתכונת/חולשת ההסתגלות או ההשלמה, שנטבעה ביהדות לאורך מאות השנים.

אליל כללי מדי רדום שהתעורר באיחור

התפרצות הדרה אתנית כלפי חברה קוהרנטית, איום קיומי, אסון טראומטי, סבל משותף, מגבירים מאד את לחצי הלכידות. זה המניע החברתי שהביא לעולם את הציונות החילונית ששיאה הקמת מדינה יהודית בטריטוריה משלה כתגובת הישרדות לאיום קיומי ולהדרה קיצונית.

מכאן נשוב למה שהתהווה כאן במהלך מאת השנים האחרונות, שבהן נפגשות שתי חברות שונות אחת מהשנייה ברוב ההיבטים: תרבותיים, אידאולוגיים, חברתיים, היסטוריים ואתניים.

החברה הערבית המתקיימת כאן מאופיינת בקוהרנטיות נמוכה (האסלאם כדת אינו "מדחף" לקוהרנטיות)

החברה המתקיימת כאן אינה מאוימת אינה מאותגרת, היא חברת הרוב, והיא למעשה נטולת דחפים וצורך ללכידות עצמית.

אליל הלכידות המקדים ישרוד

בחברה החדשה ("הפולשת") מאופיינת קודם לכל כמיעוט המתרבה בהדרגה. מאפייניה אחרים, היא בעלת מדד קוהרנטיות גבוה, ודחפים מתחזקים ללכידות, מעצם היותה מיעוט חריג. ככזו היא גם מונעת מאילוצים חברתיים וכלכליים חיצוניים וממניע "וכושר טבעי" להסתגלות גמישה.

בעימות בין שתי חברות מתנגשות אלה "הפוטנציאל האנרגתי" החברתי* הגבוה יותר בחברה אחת, בשילוב עם מדדי הקוהרנטיות והלכידות החברתיות הגבוהים, מאפשרים את סיכויי ההישרדות הגבוהים לאותה חברה. כפי שסיפור תקציר התולדות ישראל תאר.

*הערה:"פוטנציאל אנרגתי" מבטא יכולת השכלה שאפתנות אמצעים ורמת ארגון משותפים בחברה.