חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך (המשך) 7

פרק ז' מסקנות תובנות ותחזיות גלובליות.

לאחר "הפלגה ארוכה" על פני שישה פרקים הגיעה עת להתכנס "בנמל הבית" לבחון ולהסיק.

ראשית אנסה להתייחס לתהליכים הגלובליים בהם אנחנו משולבים או משתלבים מאז ומתמיד.

החברה האנושית התקבצה לעמים טריטוריאליים לפני אלפי שנים, וזה תהליך אבולוציוני חברתי שהיה חיוני לשרידות הפרטים. זאת מסקנה מובנת על בסיס מבחן השרידות וההתקיימות. התוצאות הכמותית והאיכותית ומשך חיי הפרטים והחברות, מראות בברור שכן.

טפיל ויצרן בלתי נלאה לחרדות ודבק חברתי

המנגנון, "הכלי" הביולוגי העיקרי היה ועודו המוח האנושי החרד, שייצר את "דבק" האמונות והדתות, כאמצעי תודעתי מרכזי מעולה, שהתפתח והשתנה אך עמד היטב במבחני ומאבקי הברירה הטבעית והזמן.

בראשית ההיסטוריה המתועדת והמדווחת הדתות יצרו שליטים אבסולוטיים מוגנים ומקודשים כשליחי אלים, שהעניקו בידם עוצמות "אלוהיות" מולדות שהנציחו את השיטה שגיבשה עמים, שהתקבצו סביב אלים ושליטים יחידים, שנאבקו ביניהם בשמם ובשם עמיהם נתיניהם, על עושר ביטחון וטריטוריות. לפני כשלשת אלפי שנים "השיטה" מיצתה את עצמה ואת תועלתה. הדת התפתחה בעולם המתועד לכוון של פחות אלים הנאבקים ביניהם, ופחות דתות "בזבזניות" מתחרות על "שוק המאמינים" המכלים אלה את אלה ללא תכלית לשרידות. התהוותן של אימפריות עם אלים ודתות עליונים, פתחה את הדרך התודעתית הסלולה אל המונותאיזם, שההיסטוריה היהודית מתברכת בו כהוגה ראשונה.

אלה שהתהליך האבולוציוני האנושי אינו בנוי לאחדות תודעתית מוסכמת מתמשכת.

האלוהות האנושית. ראשית עברת הסמכויות לאדם ברנסנס

כדי להתקיים כתהליך אבולוציוני מתמשך נדרשים יריבויות קונפליקטים ותחרויות, וכך נוצרו פרשנויות אחדות מתחרות ויריבות, הפעם באמצעות נביאים הוא משיחים ושליחים כנציגים הנבחרים האותנטיים של אותו אל ייחודי ויחידי. אך גם התהליך הזה, שנמשך כ-1600 שנה, של יריבויות סטטיות חסרות תוחלת מתישות ובזבזניות החל למצות את עצמו.

הנביא הראשון יציר הרנסנס

לפני כ-400 שנה החלה שוב מהפכה של ממש, התהוותה באירופה "דת" חדשה "הנאורות". המהפכה התודעתית התבטאה בכך שבהדרגה האדם תפס את מקומו של האל. בהדרגה מהירה יחסית, הפכו האירופאים את עצמם "לאלים" אנושיים! התנתקו ממוסרות הדת והעניקו לאדם את רוב תפקידי האל. בני האדם העניקו לעצמם את הזכויות החובות חירויות המחשבה והמגבלות שיוחסו עד כה בעיקר לאל ולשליחיו הממונים. הערך העליון נהיה קדושת חיי האדם האירופי וחירותו ושוויון בין המאמינים ותקשורת ישירה בינם לאלוהיהם. דת "הנאורות" שהתפתחה לחילוניות, מקדשת ארבעה ערכים מרכזיים: השכלה חופשית לכל המעוניין, שוויון זכויות לכל "המאמינים," חופש וחרות מחשבתית והומניזם.

נפוליון נביא דת הנאורות והאימפריאליזם 

מבלי שהגדירה עצמה כדת, "הנאורות" נהייתה למיסיונרית "ולדורסנית" ביותר בהיסטוריה של הדתות. ותוך זמן קצר היו לה הצלחות והוכחות  אבולוציוניות חותכות, כלכליות מדעיות חברתיות וצבאיות לצדקת עדיפותה. השפעתה התפשטה על פני כל העולם זעזעה והפכה מערכות חברתיות מסורתיות בכל היבשות והפכה את העולם במהירות לנגיש ולגלובלי.

תהליך ההתפשטות "המיסיונרי" הזה נמצא עדין בעיצומו. היהודים באירופה, נטלו בו חלק פעיל כבר מתחילתו, (כבר מגירוש ספרד וגילוי אמריקה ב-1492)* וממשיכים להשתתף בו בביסוסו ובהפצתו מכורח, גם בעצם היום הזה, בעולם בכלל וכאן במזה"ת בפרט.

אותות מקדימים. גירוש ספרד ממן את קולומבוס

ההתיישבות בא"י ומדינת ישראל הם חלק מהתהליך ההיסטורי אבולוציוני, שנהיה לבלתי מוכוון ובלתי הפיך.

מאחר והחברות המערביות מובילות בתודעה העולמית המתוקשרת ומאחר וחברות המדע והטכנולוגיה מחזקות משמעותית את משקלן עושרן והשפעתן בכלכלה הגלובלית, מסתמנת מגמה ברורה שמדינות מזרח ודרום אסיה ובראשן סין והודו יחברו בחיבור האינטרסים הכלכליים למדינות המערב, כי זה הנתיב הראשי הנוכחי של האבולוציה להשתתפות בעושר.

נביא נאור שמאמין בשכנוע ובניצחון התבונה.

מסתמן כרגע במדינות המערב, איום פנימי וחיצוני מסוים מצד האסלאם הקיצוני ועקב הפערים המגדריים שהתהוו בתוכן. תשובת ההנהגות "הדמוקרטיות" לאיומים אלה וללחצים המגדריים, תמצא באמצעות צמצום "מרצון" של החופש על הכלל וטיפול פרטני במוקדי הבעיות. הגבלות החופש "מרצון הכורח" יביאו שינוי תודעתי שיקל על החברות המערביות לקבל בהבנה לפחות חלקית, את ההגבלות הקיימות בכורח ממילא, בסין הודו ודרום מזרח אסיה. מה שיקל את התחזקות הקשרים הכלכליים בין מזרח אסיה למערב.

מצד שני הפיצול הגלוי והמדמם באסלאם ימשיך לקבוע את טקטיקת המאבק נגד האסלאם המאיים, לזהירה מוגבלת ונקודתית. (בדומה לסגנון הפעולה של רוסיה ונאט"ו בסוריה.)

כתוצאה מטקטיקת התגובה המוגבלת, נראה שהאסלאם הסוני המיליטנטי ידחק בהדרגה ליבשת אפריקה, כי שם תתאפשר לו מידה מסוימת של שליטה עצמאית וממוש חזונו הקמל. הוא גם יזכה שם למקורות הכנסה, כי צפוי שימנע את הגירת האוכלוסין, ואולי אפילו יהפוך את אפריקה לספקית עיקרית של אברים להשתלות במערב, ככל הנראה בתווך ערבי ו/או מזרח אסייתי! (כזכור אפריקה המסכנה כבר שלמה בעבר הלא רחוק את מחיר התפשטות המערב.) אפריקה תשלם שוב את מחיר השגתו של השקט הזמני אליו חותר המערב...

האם אפריקה תשוב למקומה "הטבעי" פח הזבל של העולם הנאור?

באסלאם הסוני המתון יתמידו קשרי הגומלין עם "הכופרים" במערב ובמזרח אסיה, תוך כדי התלקחויות מקומיות על רקע תרבותי דתי והפערים הכלכליים.

האסלאם השיעי בראשות איראן יאלץ להאט את תהליך כפיית החזון הדתי לאומני ולהמתין להזדמנות ההיסטורית הבאה. לאיראן כצפוי, יחדרו בעקבות השחרור הכלכלי, עוד השפעות מערביות "רעות", כתקוותו של אובמה, שימתנו את הקיצוניות המובנית בתוכה.

האבולוציה החברתית נעה כרגע לכוון של התנגשות אלימה בין "צוויליזציות" שתי מגמות מנוגדות שאינן מסוגלות לדור בכפיפה אחת. הריבוי הטבעי הגדל באחת, שמביא אתו את העמקת העוני החברתי, לעומת הקטנת הילודה ומיונה בתרבות השנייה המובילה שמביא אתו שיפור טכנולוגי והגברת העושר החברתי ואיכות הבריאות והחיים, יצרו את פיתוי ההתמודדות האלימה המוכר הבלתי נמנע, והחוזר בהיסטוריה האבולוציה האנושית.

תהיה זאת התמודדות מכרעת בין עוצמת הרגש החברתי המתוסכל והמקריב, לעוצמת התבונה החברתית המחושבת המשוכללת היעילה והמשמידה. ההכרעה בהתמודדות הזאת תקבע את כוון תנועתה האבולוציונית של האנושות: מעבר מלא לפוסט חילוניות ממוכנת מחושבת וממוחשבת עם חזון אל עולמות חדשים, או חזרה לאחור אל המגבלות המשמרות והמרתיעות והמוכרות.

האם העוני החרדה והפערים כאן יבלמו מסע הרפתקני לשם

איך זה יקרה? אפשר להעריך שבהדרגה בתקריות אלימות מתגברות בעקבות "הסגרי מגן" שיסגרו חברות העושר את עצמן וניסיונות מתמידים של חברות העוני להשתלט בכוח וסחיטה על נתחי עושר. עד אשר ימאס לחברות העושר לקנות שקט ובטחון תמורת תשלום דמי חסות!... (כמו שטענתי הנהגות חב' העושר לא יזמו מהלך קיצוני מקדים ומונע, הם יגיבו בפשרות "צ'מברליניות" עד שיגיעו המים עד נפש...)

מתי זה יקרה? קשה לדעת, אך אני חש שבתוך כ- 50 שנה מהיום, כי התמורות נעשו מהירות.

ו/או משום שההשתנויות התכופות שעוברות החברות מקשות את הכלתן, גורמות לזעזועים, יוצרות חסכי בטחון ופורמות את רקמות הלכידות. הלכידות היא צורך אבולוציוני, והדרך המהירה לשפר את הלכידות הנה "המצאת" איום משותף, או אויב משותף שנדרש להיאבק בו.

איך השתלבנו בכל זה ואיך כל זה ישפיע עלינו ומה נראה לי יתרחש באזורנו? על כך אנסה להתייחס בפרק הבא והאחרון בסדרה.

* תהליך גרוש יהודים כקהילה שלמה בצוו מלכותי, החל כבר בעידן הרנסנס, באנגליה ב-1290 (200 שנה לפני גרוש ספרד המפורסם) הסיבות המעשיות היו ונשארו בכל הגירושים, הון רב זמין. ההון הרב יחסית שהוחזק בידם היה תמיד פיתוי של בתי מלוכה ששקעו לחובות. האנטישמיות הדתית והגזעית והעלילות למיניהן היו רק התירוצים. זאת הייתה גם הסיבה המעשית להדרת היהודים והיהדות ע"י הנאצים. היהודים היו "טרף קל וזמין" בגלל הקוהרנטיות ולכידות שלהם הם הצליחו לשרוד, בהעדר זכויות קניין הם התמקדו ביצירת הון מהון, ובניצול הזדמנויות ומצוקות, ועושרם והשפעתם יחסית למעמדם ולמספרם היו עצומים. החל מגרוש יהדות אנגליה מסתמן תהליך אטי ומתמיד של דחיקת היהודים באירופה מזרחה.

בתי המלוכה בנסיכויות ומלכויות אירופה קיימו ביניהם קשרים הדוקים, הם גם "שוחדו" בידי היהודים, שכך קנו לעצמם ביטחון וחופש עסקי. המלכוד הזה בו נמצאו כמתעשרים בעידוד ונתונים להגנתם ולחסדם של מלכים ורוזנים, טיפח את הקנאה והשנאה בקרב המעמדות האחרים כלפיהם וכך הגדיל עוד את תלותם בבעלי השררה השנואים.

כך שהאופציה של גרוש והחרמת הרכוש לאחר תקדים אנגליה עמדה תמיד לפתחם של השליטים.

שיאו הקיצוני של תהליך הדחקות יהודי אירופה מזרחה היה ההגירה לארץ ישראל והקמת המדינה . "השיא" הזה רשום בהיסטוריה על שמם של הנאצים, אבל ידוע לכל שמדינות אירופה בכלל ומרכז אירופה בפרט לא "התאמצו" ממש כדי להשיב את היהודים למקומותיהם ולהחזיר להם את רכושם המוחרם. וזה קו התנהלות משותף מול היהודים, שנמשך כ-660 שנה! (החל ב1290 והסתיים ב- 1948).

חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך. 6 (המשך)

פרק ו' הנחות פרטניות לאזור וההשפעות עליו.

בטרם אדון בעניינו של פרק זה חשוב לי, כהמשך לפרק הקודם, להשלים ארבע הנחות כלליות המיוחסות בעיקר לחברה המערבית:

15. תהליך ההתפרצות לעולם של המערב החילוני אינו מקרי. הוא פועל יוצא, תוצר "טבעי" של האבולוציה החברתית המתמשכת לאורך אלפי שנים.

16. מנהיגות פוליטית בחברת רווחה מערבית במשטר דמוקרטי אינה נוטה ליזום מעצמה מהלכי כוח קיצוניים. בהעדר "האל המנחה" המנהיגות מעדיפה להגיב לאירועים המתפתחים בתוכה ובסביבתה.

פמיניזם ככוחה של האבולוציה החברתית

17. תופעת מתן השוויון לנשים במערב מתפשטת, זה אמצעי אבולוציוני חברתי יעיל ולא כפייתי להפצת והחדרת רוח המערב.

18. תהליך זה של "שחרור הנקבות" זה האמצעי האבולוציוני לצמצום הילודה והתמיינותה באמצעות ברירה מלאכותית. (כפי שהגזע הלבן התפתח מתהליך של ברירה מלאכותית?)*

  

ולעניינו של הפרק הזה:

ההנחות הכלליות שנכללו בפרק הקודם (ה') ניתנות ליישום פרטני גם על החברות באזורנו זה ואנסה להביע כאן את המשמעותיות בעיני.

מנהיג סוני שהובל למבוי סתום ואבד שלטון!

א. המשבר בעולם המוסלמי בכלל והערבי בפרט, יתמיד ככל שהחילוניות המערבית תוסיף ותחדור לתוכו. (ההתלקחויות האלימות בתוכו ימשכו בעוצמות משתנות.) 
ב. יתמשכו לחצי הגירה מחברות האסלאם הנחשלות והדתיות אל חברות הרווחה, אך השערים ילכו וינעלו בפניהם. מה שבהכרח יצור מתחים חברתיים ופרצי אלימות וטרור בתוך מדינות הרווחה שכבר קלטו מהגרים. (אין לרעיונות החילוניות יכולת לגבור על לחצי האבולוציה "הגזענית" המגדריים)

ג. ההתפרצות הקיצונית הנוכחית של האסלאם הערבי במזה"ת תדוכא תוך פרק זמן היסטורי קצר.

מנהיג שיעי מה יעשה שיקלע למבוי סתום?

ד.קיצוני האסלאם ידחקו מאזורנו ומהמערב אל יבשת אפריקה. אפריקה שמדרום לסהרה, תהפוך בהדרגה "לפח האשפה" העולמי. מקום שאליו יתנקזו ובו יפעלו גורמי טרור פורעי חוק ואלמנטים מחתרתיים נרדפים. (בדומה לתהליך דחיקת הכנסייה מאירופה אל העולם החדש.)

ה. לקחי הדיכוי החוזר של מופעי דאע"ש ואלקעידה כאן ובמערב, ידחק עוד את מהגרי האסלאם במערב ויתגבר בקרבם, בעקב לחץ הרוב מסביבם, תהליך החילון שיתבטא בדורות ההמשך להגירה.

האם המפתח למהפכה באסלאם בידן?

ו. האסלאם במהותו זה דת לאומית וסוציאלית למדוכאים, שתקוותו לשלוט כבלעדית ויחידה ולשחרר את העולם המדוכא, אינה ברת מימוש ללא מהפכה פנימית ויסודית.

ז. האסלאם המעשי והפוליטי ישרוד מאחר והוא נשען על שני יסודות סוציאליים איתנים: מחד נחשלות כלכלית המונית, ומאידך תודעת הקיפוח השורשית המתעצמת עקב הפערים המתרחבים בעושר, בהישגים ובהשפעה. לקפיטליזם המערבי אין מענה יעיל למציאות הזאת. (מה עוד שהוא מתעשר מזה!...)

ח. הפלסטינים כאן יתמידו בסירובם להכיר דה-יורה במדינה יהודית, כי זה חיוני למגדרם וללכידותם.

ט. כל עוד יתמכו ע"י האסלאם, תימשך התנגדותם לישראל, בכל האמצעים שיעמדו לרשותם.

י. האמצעי העיקרי שלהם בשלב הזה: מיצוי טקטיקת הדיפלומטיה כדי להשיג הכרה ותמיכה בין לאומית במדינה פלסטינית עצמאית, והמשך מקביל בהתנגדות ברמות משתנות "סבירות".

יא. החל מימי הנאורות באירופה, היהדות השתנתה לחלוטין ונעשתה לרב גונית, עתירת זרמים רעיוניים חדשים שהתווספו לאתניים הקיימים.

יב. הקונפליקט המתמשך מול הפלסטינים ותחושת הסכנה הקיומית, תורמים לחיזוק וזירוז תהליך לכידות בקרב היהודים. החשש ללכידות, משפיע על נכונות היהודים להסתכן בפשרה.

יג. במדינה העברית הקולטת, התבטאו קשיי העדתיות והשונות. מאחר ומקורות ההגירה המגדרית התרוקנו ההגירה תשתנה לאקראית ואף "לממוינת" והקשיים העדתיים יחלשו בהתמדה תחת השאיפה ללכידות.

"על העיוורון" או כוחה המניע של "היד הנעלמה" (פ. ברגל 1568)

יד. בהתאם להנחה 16 לעיל, מציאות החיים המתהווים כאן תוכתב בכוח "היד הנעלמה"- זה מה שיקבע את כוון התפתחותה של כלל החברה הישראלית, (שתישאר תחת ההשפעה המערבית.)

טו. מיקומה של ישראל ימשיך להכתיב בתוכה את ההשפעות החיצוניות עליה. ישראל כמערבית בנקודת חיכוך בין תרבויות יריבות, מסמלת את החיכוך בין האסלאם למערב.

טז. לישראל כמערבית ויהודית לא מתאפשר להיות ניטרלית. היא תמשיך להיות תלותית ותזדקק לחסות של מעצמה מערבית כדי להתקיים בביטחון מינימלי.

יז. בהתאם להנחה 16. לעיל, וכל עוד יתקיים בה משטר חילוני בעיקרו ודמוקרטי, וללא כפייה חיצונית, ממשלות ישראל לא ינקטו ביוזמות "קיצוניות" רחבות היקף. (בהעדר שיתוף פלסטיני מרצון.)

יח. שינוי חברתי פוליטי מהותי יכול להתרחש רק בכוח רוב חילוני, (או בכוח הצבא במצבי חירום.)

יט. כל עוד הרוב החילוני ייהנה מרווחה יחסית, המוסר הפוליטי והכלכלי בישראל המפוצלת אינם ניתנים לשינוי מהותי בהליך הדמוקרטי "הטבעי". (וכל עוד קיים איום קיומי פלסטיני אסלאמי)

כ. מהיות ישראל מייצגת ומשרתת של המערב, תימשך המחויבות המוסרית היסטורית של המערב לקיומה ובטחונה של ישראל, (כל עוד יתקיים עימות תרבות המערב מול תרבות האסלאם)

את מי להעדיף? את זה שיוצר בעיות או את הפותר אותן?

כא. קיומה הערכי המערבי ועצמה ישראלית, משרתים באופן ישיר את האינטרסים של המערב במאבק מול האסלאם

כב. עוצמת התמיכה התעמולתית של המערב בישראל תשתנה בהתאם ליכולתה נכונותה והצלחתה העצמית להתמודד עם בעיותיה האזוריות ולפתרן. (ככול שנזדקק לסיוע מערבי מדיני ופוליטי נבוקר ע"י המערב!)

.

כג. למדינות האסלאמיות יש מחויבות מוסרית ודתית היסטורית לפלסטינים בעקב נקבת 48. והפליטות.

כד. במדינות האסלאם המקושרות במערב והדוחות את האסלאם הקיצוני, קטן בהתמדה האינטרס לתמוך  בהמשך ההתנגדות הפלסטינית האלימה לישראל.

כה. העימותים המתוקשרים הרועשים והקיצוניים, בין פלגי החברה הישראלית, אינם מסכנים את הלכידות. הם תוצר בריא מחופש הביטוי, ומבטאים אמון בסיסי של "הניצים" ביציבות מסגרת המדינה.

כו. כהמשך להנחה יד. לעיל: מקום המדינה מזוהה תהליך רצוף מתמשך, של הטמעה חוקתית והסתגלות למציאות החילונית המערבית החופשית הלאומית והדמוקרטית, שקיבעו כאן המייסדים.

כבר מתוך עשרים ושש ההנחות שתוארו בפרק זה, עולות המסקנות ועולה גם מסקנה "מעודדת": השפעתם הממשית על התהליכים ההיסטוריים, של הנבחרים האקראיים "ברולטת" הבחירה הדמוקרטית, ושל אלה המובילים בראש, שולית ממה שחונכנו לדמיין וליחס להם!

המסגרת המדינתית יכולת להתקיים ולתפקד באופן סביר, גם ללא ממונים לעמוד בראשה. (לא מומלץ!)

במצבי רגיעה, ליריבות ולתחרות הפוליטית יש יותר ממד תעמולתי מומרץ, שמבטא את הלך הרוח המוביל בזמן נתון, ואת הצורך לקיים את "קזינו הבחירות," מאשר יכולת השפעה מעשית. (בגלל התיקו והפיצול!)

בפרק הבא (ז') אתחיל להתכנס ולדון במסקנות הנובעות ובמשמעויותיהם העתידיות.

* תורת הגזע הנאצית והנאציזם האלים, היו ביטוי קיצוני מלאכותי מוקדם, למגמה אבולוציונית נמשכת שרק שנתה את אמצעי וקצב ההתממשות שלה.

חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך (5)

חזון ישראל 2016 מהיבט הסכסוך 4 (המשך)

פרק ד' תובנות מאז לזמן הזה.

הסקירות בשלשת הפרקים הקודמים מאפשרות לי נקודת מבט כוללת על המציאות שהתהוותה.

החברה בישראל נמצאה כבר מתחילתה בעיצומו של תהליך השתנות בזהות יהודית, תולדה של אירועי העבר, שהחלו מאז מעידן "הנאורות" במערב. הזהות הישראלית יהודית מתהווה ברצף מזה כ-70 שנה. משפיעים על כך שני תהליכים מרכזיים: הסכסוך האלים והמתמשך עם הפלסטינים והעולם הערבי אסלאמי, והמהפכה הדמוגרפית המהירה והבלתי מתוכננת שהביאה למדינה מיליוני יהודים שהיגרו מתרבויות שונות ואף נוגדות.

מלחמת השחרור כטראומה מלכדת

החל מ 1980 ניתן לזהות שני תהליכי השתנות קשורים ומקבילים: מחד התפכחות מההנחות והציפיות שהיו, ומאידך, תהליך התכתשות חברתית לבחינת ולשנוי להנחות ולציפיות חדשות. התהליך הזה נורמלי וסביר אבל גובה "מחיר" חברתי בלתי נמנע.

אלטלנה מבחן ימני מוצלח ללכידות.

ככלל החברה הישראלית עברה בשלום ב-70 השנה אירועים פנימיים טראומתיים, אך שמרה על הלכידות: ממלחמת השחרור, פרשת אלטלנה, פרוק הפלמ"ח, מהפך דמוגרפי מאולתר מהגירה המונית, מאבק השילומים, אינפלציה קיצונית, עקירת ישובים א', רצח פוליטי של ראש ממשלה, עקירת ישובים ב'. מספר מלחמות קצרות נוספות שלא נסתיימו בניצחון ברור (מלבד שתיים, קדש וששת הימים).

מצעד פרוק הפלמ"ח. מבחן שמאלי ללכידות

עובדת ההצלחה "במבחני" הלכידות, מאפשרת התבוננות מאוזנת על עצמנו, ומסקנה שאין (עדין) בהתנגשויות ובמחלוקות פוליטיות וחברתיות, סיכון ממשי ללכידות, (לפחות כל עוד הן "רועשות"). אנו בעיצומו של עוד משבר פוליטי חברתי, שבדומה לקודמיו, מתהווה כתוצאה ישירה של העדר מתמשך של היכולת לקבוע אסטרטגיה מוסכמת לגיבוש החברה והמדינה. מאחר ולא יתכן ריק חברתי מדיני לאורך זמן, התהליך "הטבעי" המתפתח בהעדר מדיניות סדורה, מתמצה בעיקרו למציאת פתרונות, פשרות הסכמות ויוזמות חלקיות וזמניות,  תוך כדי "התנועה העצמית" והלא מוכוונת, המושפעת בעיקרה משילוב אילוצים חיצוניים  ופנימיים המוכתבים ע"י האינטרסים, של קבוצות, ארגונים, תאגידים, מדינות, נפרדים המושכים כל אחד לכוונו.

מרד ואדי סאליב חיפה. אתגר ללכידות הישראלית.

המסגרת הכללית החוקתית שעוצבה ע"י הנהגות העבר, נשמרת בינתיים מאחר ואין לאף גורם פעיל בזירה את כוח ונחישות מספיקים כדי לשנותה. זה מייצר אמנם הרבה "רעש וצלצולים" אבל מבחן הלכידות הפנימית מראה שאירועים טראומטיים כמו עקירת ישובים מסיני ולאחר מכן מעזה, נשמרו גבולות ונשמרה המסגרת הכוללת.

לעומת זה החברה הפלסטינית התפלגה למעשה לשניים בהיבטים, האידאולוגי הפוליטי והגאוגרפי, מה שמקשה ומרחיק על תהליך הסדר מוסכם. זה המצב נכון לעכשיו.

פתאח מול חמאס. משבר לכידות או רק חלוקת תפקידים?

הסכסוך עם מדינות האסלאם הפך ממקומי לגלובלי ומתבטא עכשיו כעימות בין תרבויות יריבות. הפן הצבאי האלים מתקיים בין חלק מהאסלאם לבין צבאות המערב, "כששדות הקרב" מצויים האחד, בלבה של הטריטוריה האסלאמית ההיסטורית: סוריה, עיראק, אפגניסטן, תימן וצפון אפריקה, והוא בעיקרו מלחמה אסלאמית פנימית. מלחמה על זהות, תוצאה מחדירת תרבות המערב עמוק אל תוך האסלאם הערבי, ובהשתתפות פעילה אך מוגבלת של צבאות מערביים.

שדה הקרב השני, מתנהל בלבן של מדינות המערב ובאזורי השפעתן, באמצעי טרור רצחניים. משבר הזהות האלים בתוך חברות האסלאם הערביות, גלש ומתבטא במתחים אלימים בחלקם, סביב חברות המהגרים האסלאמיות החדשות, שהתיישבו בחמישים השנים האחרונות על רקע כלכלי, בתוך מדינות המערב עצמן ומתקיימות שם כחברות אסלאמיות סגורות אך נבדלות ונחותות.

המבט הכללי על רצף התהליך ההיסטורי בן מאה שנה, מביא למסקנה שהמלחמה הפנים אסלאמית היא בעצם "מלחמת מאסף" מאוחרת של השמרנים הדתיים, נגד השפעות הנאורות המערבית החילונית. בכל פרמטר של השוואה היא נראית כמלחמה אבודה, בפרט בעולם שהפך לגלובלי, מאורגן חילוני וטכנולוגי, ואין לה סיכוי לנצח, וזאת בעיקר שאלה של מחיר וזמן. מה שימשיך להניע אותה ברמה המעשית, אלו הפערים הכלכליים המתרחבים, ובעקבותיהם לחצי ההגירה הגוברים.

חליפות דאע"ש. "שירת הברבור" של חזון האסלאם הערבי.

מהמבט הכללי הזה, ניתן לראות את מדינת ישראל כחלק משמעותי בתהליך חדירת המערב אל לב האסלאם הערבי. כך שגם המאבק הפלסטיני האלים והמתמשך נגד היהודים, היה ועודו ביטוי למאבק הערבי אסלאמי נגד חדירת המערב והשפעותיו. לכן גם כאן המסקנה המתבקשת היא שגם זה מלחמה אסלאמית אבודה וזה גם בעיקרו מבחן של זמן ומחיר.

מאחר ומתקיים כאן מאבק בתהליך "טבעי" מתמשך, ולא צבאי אימפריאליסטי יזום כבעבר, צפויות בדרך התהליך, הפסקות זמניות, פשרות ביניים ותשלומים פוליטיים וכלכליים.

כפי שנראה עכשיו, המלחמה האסלאמית הנוכחית תדעך לאטה אך בהעדר הכרעה צבאית, עלולות להתפרץ התלקחויות מקומיות ואזוריות, שמדינת ישראל, במיקומה הגאוגרפי בנקודות החיכוך המידי, תהיה מעורבת בהן ישירות או בעקיפין, ועוד תאלץ לשלם בגינן מחירים בתחומים שונים.